בנם של לוטפיה ונאיף. נולד ביום 3.8.1959 ביישוב בית זרזיר-אלהייב בעמק יזרעאל. בן העדה הבדואית, ולו תשעה אחים - עבדאללה, מוחמד, חאלד, יוסף, אחמד, מחמוד, כאמל, כמאל וגמאל, ושלוש אחיות - כאמלה, חלדיה ועאליה.

סאלח למד בבית ספר ביישוב בו נולד. בבית קיבל חינוך לתפארת, בין היתר למד מאביו ערכיות, אהבת הארץ ועל השתתפותו כלוחם בפלמ"ח ובצה"ל במלחמת העצמאות ובתקומת מדינת ישראל.

כשבגר החליט להמשיך בדרכם של בני משפחתו ששירתו ביחידות המובחרות של צה״ל בסיירות שקד ואגוז והחליט להתנדב לצבא, וסמוך לגיל שמונה-עשרה התגייס. עבר הכשרה כגשש לוחם ושובץ לשירות משמעותי בחיל רגלים, באוגדה 91.

השתלב היטב במערכת הצבאית ועד מהרה התגלתה מחויבותו ומסירותו הרבה לתפקיד שביצע. בסיום השירות הסדיר המשיך לשירות קבע.

לאורך שנות שירותו בצה"ל עבר הכשרות וקודם לתפקיד גשש בכיר. סאלח הצטיין בכישוריו כגשש, גילה אומץ לב ודבקות במטרה. התאפיין בנועם הליכות, לוחם מסור, ממושמע ודייקן. הפגין מוטיבציה גבוהה, נהג להתנדב ראשון לכל משימה והיה אהוב מאוד בקרב חבריו ומפקדיו.

לאורך כל שנות שירותו הצבאי השתתף בפעילות מבצעית רחבה וענפה באזור צפון הארץ ולבנון, לקח חלק במלחמת לבנון הראשונה (מבצע שלום הגליל) ביוני 1982 ולא אחת גילה מטעני צד ואמצעי לחימה שהונחו על-ידי מחבלים ובכך הציל חיי אדם ומנע אסונות כבדים. במשך השנים התקדם לדרגת רב-סמל ראשון.

לצד בניית קריירה צבאית, הקים משפחה עם סאלחה לבית פלאח. השניים נישאו בשנת 1979 ובמרוצת השנים נולדו להם שבעה ילדים: נג'וד, אמיר, אמירה, פארס, פיראס, חנין וחנאן. איש משפחה מסור היה, שם את אשתו וילדיו בראש מעייניו. דאגתו לרווחתם הייתה גדולה והוא הקדיש להם ממיטב זמנו ומרצו.

ביום 4.2.1997 איבד את אחיו, רב-סמל כאמל רחאל, אשר נפל באסון המסוקים, בו נהרגו שבעים ושלושה חיילים כששני מסוקי יסעור התנגשו מעל מושב שאר ישוב.

אחרי שנים של שירות מסור בצה"ל סאלח נפצע בפעילות בלבנון. עבר טיפול רפואי מקיף, הוכר כנכה צה''ל ובהמשך השתחרר.

סאלח התאפיין בשקט ובמזג נעים, היה עדין נפש ונודע בזכות אהבתו הגדולה לבני האדם. נחשב אהוד ומקובל בכפרו.

סאלח רחאל נפטר ביום 12.1.2019. בן חמישים ותשע בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין בבית זרזיר-אלהייב. הותיר אחריו אישה ושבעה ילדים, אחים ואחיות.

מפקדו, סגן-אלוף חסן אל הייב ספד לו: "סאלח שירת תחת פיקודי בחטיבה 769, באוגדה 91 נלחם איתי כתף אל כתף בלבנון, ברצועת הביטחון ובביירות שנים ארוכות. נלחם בגבורה באומץ רב למען המשך קיום וביטחון מדינת ישראל והציל חייהם של רבים - חיילים ואזרחים. יהי זכרו ברוך".